הספד רעייתו שושנה בשלושים

דברים לגילוי מצבה ביום השלושים בבית העלמין - שושנה

אני עומדת כאן ליד קברך, אישי האהוב, עמך חלקתי את חיי במשך שישים וחמש שנה. ילדנו וגידלנו שישה ילדים ברוכים, עבדנו בחינוך וחיזקנו קהילות יהודיות בארצות הברית, עלינו ארצה והמשכנו לפעול כאן בחינוך ובקהילה. כל ילדינו שירתו בצבא ואחד מהם - נעם שקבור כאן ממול - לא חזר אלינו הביתה.

כאשר היינו באים יחד לקבר של נעם, הרגשתי שהנשמה של נעם באה לקראתנו כדי לקבל את פנינו. עכשיו אני מרגישה את אותו הדבר כלפיך, דוד - שנשמתך באה לקראתנו ונמצאת איתנו פה.

אני מודה לקב"ה - לאבינו שבשמים - על שנתת לי שותף לחיים, נאמן ואוהב. לוחם צדק ואיש אמת, אוהב את הבריאות ומקרבן לתורה. ברך נא את נשמת דוד ואת צאצאיו היקרים כל כך, אשר ממשיכים לתרום לעם ישראל והולכים בדרכו.

אני מודה לילדינו על התמיכה הבלתי פוסקת בנו, גם בשנים הקשות והארוכות. אני מודה גם לחברים היקרים שממשיכים לפעול ולתחזק את התפילות ואת הפעילויות שדוד טיפח בבית הכנסת על שם נעם, בתיקון ליל שבועות, בתשעה באב, בכלייזמרים ובאירועים נוספים.

תודה גם לכל מי שהתפלל על דוד בתקופת חוליו, לכל המבקרים ולכל עושי הצדקה למענו. אני בטוחה שגם דוד מצטרף לכל התודות ושהוא היה מבטא אותם יחד איתי אילו יכל.

דוד - אישי ואהובי - אני מאוד מתגעגעת אליך.