הספד הרב חיים בזק

הספד לדוד יהודה

מאת הרב חיים בזק, צפת

בס"ד ה' שבט תשעח

האמורא המפורסם רבי זירא – רבי זעירא בלשון הירושלמי – מסר את נפשו כדי לעלות לארץ ישראל. משום כך, הוא אף לא נפרד מרבו רב יהודה שהתנגד לעליה בחומה.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיב עמוד א

רבי זירא כי הוה סליק לא"י, לא אשכח מברא למעבר, נקט במצרא וקעבר. אמר ליה ההוא צדוקי: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו! אמר ליה: דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה, אנא מי יימר דזכינא לה?

בעת פטירתו מן העולם, נאמר עליו הספד, אשר נחקק לנצח בתלמוד הבבלי מסכת מועד קטן דף כה עמוד ב'.

כי נח נפשיה דרבי זירא פתח עליה ההוא ספדנא ארץ שנער (בבל) הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה

רבי פינחס הלוי הורוביץ, בעל ההפלאה אחד מגדולי האחרונים ומתלמידי המגיד ממזריץ' ורבי נתן אדלר,ביאר בהספדו על רבו, רבי נתן אדלר את ההספד על רבי זירא ומתוך כך, לגבי רבו:

הנפטר היה בעל השפעה כללית על כל העולם היהודי, אך עיקר ההפסד בפטירתו, היה לבני עירו טבריה מכיוון שכאשר צדיק מסתלק מהעולם נולד צדיק אחר, ומספר הצדיקים בעולם איננו פוחת, אך המקום בו התגורר - מפסיד. כך ספד רבי פינחס לרבי נתן אדלר, ואף אנו נמליץ את הדברים לגבי המנוח שלפנינו.

רבי יוסף דוד בן יעקב למשפחת יהודה, שמיטתו מוטלת כאן לפנינו היה איש אשכולות ומצודתו הייתה פרוסה הרבה מעבר לעירנו צפת ת"ו. לא נפרט והמכירים יודעים. אך עיקר ההפסד בהסתלקותו, הוא לנו בני עירו שכל כך אהב.

ארץ שנער הרתה וילדה – רבי דוד, אמנם נולד בניכר, אך עיקר ימי ילדותו עברו עליו בירושלים עיקו"ת. שם גם נוצר הקשר הראשון שלו עם אבי מורי שיבדל לחיים, שהדריך אותו בתנועת הנוער. בצוק העיתים נאלצו בני המשפחה לנדוד בעקבות האב רבי יעקב יהודה עליו השלום, והגיעו לארה"ב של אמריקה.

בהמשך ההספד על רבי זירא נאמר: ארץ צבי גידלה שעשועיה. לא ארץ הצבי גידלה את המנוח, אלא ארץ נכר. – שם מעבר לים גדל רבי דוד והתפתח, למד אצל גדולי הרבנים - מהם זכור לי מסיפוריו במיוחד, הגאון המפורסם רבי יצחק הוטנר זצ"ל, ועוד רבנים, מחשובי רבני ארה"ב - וקיבל מהם סמיכת חכמים, שם החל בעבודת הקודש של חינוך ילדי ישראל ועשה חיל בעבודתו. תלמידיו לשעבר זכרו אותו לטובה שנים רבות, שמרו עמו על קשר ואף היו שהזמינו אותו לשמחות שלהם שהתקיימו מעבר לים. שם גם פגש את שושנה, שתבדל לחיים טובים, ונשא אותה לאשה.

געגועי בני המשפחה לארץ הקודש גברו עליהם, וכך, לפני כחמישים שנה, דוד ושושנה עם ששת ילדיהם עלו לארץ והתיישבו בעירנו צפת. לפני כחמישים שנה, פה בצפת, פעל רבי דוד פעילות עניפה, בתחום עבודתו החינוכית, ביסוד בית הכנסת שנקרא לאחר מכן על שבנו הקדוש נועם הי"ד שנפל בקרב, ובתחומים נוספים של התנדבות ופעילות ציבורית.

קוצר הזמן איננו מאפשר לפרט הרבה, אך אציין שתי דוגמאות שנחרתו בזכרוני מפעילותו המסורה בבית הכנסת. ראשית, רצונו החזק לאחד תחת כנפי התפילה את כל חוגי ועדות ישראל. הוא דאג מאוד לכך שכל אחד מהמתפללים, באשר הוא, ירגיש טוב עם התפילה והנוסח. ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, וכמובן בני הציונות הדתית – כור מחצבתך, כולם הרגישו בבית והוא דאג להאיר להם פנים ולתת להם את מקומם בתפילות. עוד אזכור, את תיקוני ליל השבועות בהם טרח, יחד עם שושנה שתיבדל לחיים, מעל ומעבר ליכולותיו הפיזיות במסירות רבה. וכאשר הסתיימה תפילת הותיקין וכולנו פרשנו לשנת הבוקר, הוא נשאר ער עוד כמה שעות כדי לדאוג למניין הרגיל שהסתיים בשעת בוקר מאוחרת, שלא יתבטל.

אסיים במשנתו של רבי יוסי בן קיסמא, שקברו מצוי בהר ממול, סמוך לקבר הרשב"י:

אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי! מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי! רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר )משלי ו כב: ( "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך":

• "בהתהלכך תנחה אתך" – בעולם הזה;

• "בשכבך תשמור עליך" – בקבר;

• "והקיצות היא תשיחך" – לעולם הבא.

רבי דוד, מצטרף כעת אל אמו המנוחה ואל בנו הקדוש נועם ישראל, הטמונים בבית העלמין הקדוש הזה, ואל אביו שקבור על הר הזיתים. מלוים אותו בדרכו, תורתו ומעשיו הטובים, כולנו כאן הולכים אחר מיטתו. כאשר הגוף שב אל האדמה והרוח – אל האלקים. כמאמר שלמה המלך בקוהלת:

וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

לד בשלום ותנוח בשלום ותעמוד לגורלך לקץ הימין. היה מליץ יושר לאשתך שושנה, למשפחה ולשבט המפואר שהקמת עם אשתך שתבדל לחיים, לנו, בני עירך צפת שכל כך אהבת, ולכל עם ישראל.