הספד יוסי סטפנסקי

הרב דוד יהודה ז"ל: הספד, ה' שבט ה'תשע"ח, בית העלמין הצבאי, צפת

הרב דוד היקר!

יותר מארבע שנים אנחנו מחכים שתחזור אלינו לבית הכנסת על שם נעם בנך, בית כנסת שכה אהבת וטיפחת, יחד עם שושנה. אנחנו, מתפללי בית הכנסת הוותיקים – אדם, דורי, אליעזר, אבי, הכהן ראובן, יותם, נעם, יוסי, יוסף וחנן, יגאל, חיים, ירון, נחמן, כמובן מורנו הרב בזק, ואחרים – כולנו יחד איננו מספיקים לעשות את מה שאתה יצרת והצלחת לעשות לבד במו-ידיך! מלבד הגבאות וניהול התפילות יום-יום, בשבתות, בימים הנוראים ובחגים - השארת מורשת מפוארת של פעילויות ושעורים, כמו:

תיקון ליל שבועות – מפעל של ארבעים שנה רצופות (!), סדרת השעורים 'פתחו של אולם' (בהשראת אביך האדריכל יעקב יהודה שיצר במו-ידיו תרתי משמע את הדגם המלא הראשון של בית המקדש), שעורי ליל הושענה רבה ושעורים נוספים שהתקיימו בחג הסוכות ב"סוכת נעם", ועוד ועוד. הבאת את כל כישוריך הפדגוגיים גם לבית הכנסת והפכת אותו למרכז חינוכי וקהילתי שרבים מצפת וגם מחוצה לה הגיעו אליו להבין ולהשכיל, לשמוע וללמוד – וכמובן גם להתפלל. השעורים שאת עצמך נתת – בפשט, בדרש, באגדה , בהפטרה, על נוסחי התפילה ועל קבלת שבת, על החגים והמועדים, על פרקים בהיסטוריה של עם ישראל, ועל איך ללמד את כל זה לעצמנו ולילדנו – היו לשם דבר. לא כולם יודעים שהיית בקיא מאד גם בלוח השנה העברי על כל היבטיו, וחידשת חידושים יפים בנושאים רבים כמו בחישובי ספירת העומר ובמשמעות סדר קריאת ההפטרות בשבתות הקיץ. כל זאת, לצד השכלה כללית רחבה ומעמיקה שכללה אפילו ידע במקצוע הטיס. בשנים שהיית בחו"ל אחד הדברים שנהנית ממנו הכי הרבה – לפי מה שאתה סיפרת לנו - היה לנסוע לבוסטון לשמוע את שעורו השבועי של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, אותו זכית להכיר היטב...

הרב דוד ! היית אומן המילה המדוברת והמילה הכתובה, מקפיד על כל תג ותג בעברית יפהפייה ובשפה עשירה. אפילו דוברי האנגלית שביננו – ובצפת, ברוך ד', יש הרבה עולים דוברי השפה – זכו לשמוע ממך שעורים ודברי-טעם באנגלית יפה, כפי שהם רגילים לשמוע – דבר לא מובן מאליו כלל. היית גם חזן וגם קורא בתורה, בקיא בנוסחים השונים, גם גבאי וגם ... מנקה בית הכנסת עם מטאטא ויעה ביד. ההנחיה והקריאה שלך בטקסי הזיכרון וגם, להבדיל, בימי החגים ובשמחות היו חודרי-לב, כל מילה נשמעה היטב – אי אפשר היה שלא להאזין ולקלוט כל הברה והברה. גם הדאגה שלך לצפת הפיזית: לשימור המורשת הבנויה שלה, למבנים העתיקים וגם לבית הקברות שלה, ובמיוחד לבית העלמין הזה שאנו עומדים בתוכו כעת – הייתה בראש מעייניך.

ביום כיפור האחרון שבו היית בבית הכנסת, לפני מעט יותר מארבע שנים, נשאת את נאומך האחרון – הדרשה השנתית שלך לפני תפילת יזכור ביום הקדוש ביותר. כל מי שהיה נוכח במעמד הזה לא ישכח זאת לעולם: למרות שהיית מוגבל בדיבורך כתוצאה מהאירוע הראשון שעברת, התעקשת לשאת דברים ברורים וחדים, כפי שהיית עושה כל יום-כיפור, בפני הקהל הגדול שהיה מגיע לבית הכנסת – גם כאלה שהיו באים רק פעם בשנה, ביום כיפור עצמו. יומיים לאחר מכן לקית באירוע נוסף, בזמן שקיימת את מצוות בניית סוכה בביתך, ומאז לצערנו לא חזרת לאיתנך.

צפת עבורך הייתה לא רק בית שבו גרת וגדלו ילדיך; היית בקי מאד בתולדותיה, וממך למדנו רבות על המורשת שלה בעבר, וגם בהווה. גידלת, יחד עם שושנה, משפחה לתפארת מדינת ישראל, כולם בארץ ישראל, בנים ובנות, נכדים ונכדות, וגם לנינים זכית, משרישים שורשים בכל רחבי הארץ, מן הדרום הרחוק ועד הצפון. שושנה, שהייתה שותפה מלאה בטיפוח בית הכנסת כל השנים, הייתה אתך תמיד, ובמסירות אין-קץ חזרה למקום הולדתה בירושלים בשנים האחרונות – יחד אתך. כשבאנו לבקר אותך התבוננת בנו באותן עיניים סקרניות וחודרות, שהביעו מעין פליאה: מה אני עושה כאן? מקומי אתכם בצפת!...

ומשהו בנימה אישית: במשך שנים רבות זכיתי ממך לאוזן קשבת, התעניינת רבות ונהנית מאד לשמוע על תגליות ארכיאולוגיות שונות ברחבי הגליל, וגם היית שותף לחלק מהן בשטח. אך גם ייעצת לי רבות בתחומים שונים של החיים; זכינו לשמוע ממך דברי-טעם בבריתות של הילדים שלנו, וגם הוריי- שאינם בחיים זה שנים רבות לצערי- זכו להכירך ולהוקיר את פועליך.

הרב דוד היקר! היית בעל דעה, אך לא בעל מאה. הכל עשית בהתנדבות מלאה, על פי מצפונך. אני יודע על חסדים רבים שגמלת, שהשתיקה יפה להם, ובטוחני שחלקך בגן עדן מובטח. לצערנו, לא זכינו שתחזור אלינו לבית הכנסת כפי שקיווינו, להנחות אותנו איך ממשיכים הלאה; אך חזרת לכאן, לבית העלמין הצבאי בצפת שלמענו לחמת ואותו טיפחת...

ברגבי אדמה-קדושה אלו, תהיה מנוחתך האחרונה, בקרבת נעם בנך יקירך.

יהי זכרך ברוך!

יוסי סטפנסקי, בשם מתפללי בית הכנסת נעם בצפת